הכוח של אמירת 'לא': איך להגן על הזמן והאנרגיה שלנו

הדילמה של ה'כן' האוטומטי

כמה פעמים אמרתם 'כן' למשהו ומיד אחר כך הרגשתם חרטה? נדמה שבעולם שלנו אמירת 'כן' נתפסת כחיובית, מועילה, ואף חברתית - בעוד שאמירת 'לא' נחשבת  לפעמים כאנוכית או לא אדיבה. אבל האמת היא, שכשאנחנו לא יודעים להגיד 'לא', אנחנו למעשה אומרים 'לא' למה שבאמת חשוב לנו.

כל 'כן' שאנחנו נותנים למשהו שלא מתואם עם הערכים והמטרות שלנו, הוא בעצם 'לא' לעצמנו. כן לעוד פגישה מיותרת פירושו לא לזמן איכות עם המשפחה. כן לפרויקט שלא מעניין אותנו פירושו לא לפיתוח הכישורים שבאמת רוצים לטפח.

מה עומד מאחורי הקושי להגיד לא

הרצון לרצות אחרים הוא טבעי ובריא, אבל כשהוא הופך לצורך כפייתי - הוא עלול לפגוע בנו. לעיתים הקושי להגיד 'לא' נובע מפחד מדחייה, מחרדה חברתית, או מאמונה שערכנו נמדד ברמת הזמינות שלנו לאחרים.

יש גם את הפחד מלהחמיץ הזדמנויות. "מה אם זה יהיה משהו טוב?" או "מה אם הם לא יציעו לי שוב?" - המחשבות האלה גורמות לנו לומר כן אפילו כשהאינטואיציה שלנו צועקת לא.

אבל האמת היא שכשאנחנו פרוסים על פני הרבה מדי דברים, אנחנו לא יכולים להיות מעולים באף אחד מהם. איכות עדיפה על כמות - גם בזמן וגם באנרגיה.

הלא של האמפתיה

אמירת 'לא' היא לא אקט של אנוכיות - זו עדיין יכולה להיות אמפתית ואכפתית. אפשר להגיד לא ולהציע חלופה, לא ולהסביר בכנות למה, לא ולהביע הבנה לאכזבה של הצד השני.

המפתח הוא לזכור שאנחנו לא אחראים לניהול הרגשות של אחרים, אבל אנחנו כן אחראים לניהול הזמן והאנרגיה שלנו. כשאנחנו מנהלים את המשאבים שלנו בחוכמה, אנחנו למעשה יכולים להיות זמינים יותר ובאיכות טובה יותר למה שבאמת חשוב.

איך לומדים להגיד לא

התהליך מתחיל בבהירות פנימית. צריך לדעת מה חשוב לנו, ואיך אנחנו רוצים לבלות את הזמן המוגבל שלנו. כשיש לנו בהירות לגבי ה'כן' הגדול שלנו בחיים, קל יותר להגיד לא לדברים קטנים שמפריעים לו.

באימון אנחנו מתרגלים לעצור לפני שאנחנו עונים. במקום "כן" אוטומטי, אנחנו אומרים "תן לי לחזור אליך" או "אני צריך לבדוק את הלוח שלי". הפסקה הקטנה הזו נותנת לנו מרחב לחשוב על מה שבאמת רוצים.

. באימון אנחנו מתרגלים להיות בבחירה ולא באוטומט. אפשר גם להתחיל עם 'לא' קטנים - סירוב לפגישה שלא הכרחית, לא לבקשה שלא מתאימה ללוח הזמנים שלנו. ככל שאנחנו מתרגלים, זה נהיה טבעי יותר.

החופש שמגיע עם הלא

כשמתחילים להגיד לא לדברים שלא משרתים אותנו, פתאום יש יותר מקום למה שכן משרת. יותר זמן לפרויקטים שמעניינים אותנו, יותר אנרגיה למערכות יחסים שחשובות לנו, יותר נוכחות בדברים שבאמת רוצים לעשות.

הלא הופך להיות כלי של מיקוד, של חדות, של בחירה מודעת. במקום להיסחף ברצף של דרישות ובקשות, אנחנו הופכים למעצבים פעילים של החיים שלנו.

אמירת 'לא' היא מיומנות של חופש פנימי. היא לא אומרת שאנחנו לא אכפתיים או שאנחנו לא רוצים לעזור - היא אומרת שאנחנו בוחרים מתי מתאים לנו לומר כן. בחירה- זה כל הסיפור.