עודף מים

לִפְנֵי אַרְבַּע שָׁנִים קָנִיתִי סְפָטִיפִילְיוּם,
אוֹ בִּשְׁמוֹ הָעִבְרִי "שׁוּשַׁן הַשָּׁלוֹם".
הֵבֵאתִי הַבַּיְתָה עָלִים רַעֲנַנִּים וּפְרִיחָה מַבְטִיחָה.
אַךְ הַפֶּרַח נָבַל.
וְאַף שֶׁהִשְׁקֵיתִי וְשׁוּב הִשְׁקֵיתִי –
פְּרָחִים לֹא זָכִיתִי לִרְאוֹת.

כְּשֶׁפָּרְחוּ הַסַּחְלָבִים, הֶעֱבַרְתִּי אוֹתוֹ אֶל מֵאֲחוֹרֵי הַקְּלָעִים,
וְאוֹתָם הֵבֵאתִי לְקִדְמַת הַבָּמָה.
לֹא הֶעֱנַשְׁתִּי אוֹתוֹ, חָלִילָה,
אַךְ בְּתוֹכִי קִנְּנוּ פִּקְפּוּק וְחֹסֶר אֱמוּנָה.

וְאָז, דַּוְקָא כְּשֶׁהִמְעַטְתִּי בְּהַשְׁקָיָה וּבְדִשּׁוּן,
מָצָא הַצֶּמַח אֶת כֹּחוֹתָיו.
מִתּוֹכוֹ, לְלֹא עֶזְרָתִי
הֵבִיא לָעוֹלָם פֶּרַח יָפֶה וְזוֹהֵר.

אוֹדֶה וְאָבוֹשׁ, לֹא הֶאֱמַנְתִּי בּוֹ.
אַךְ בַּרֶּגַע שֶׁאֲנִי הֲרִימוֹתִי יָדַיִם,
הוּא הֵרִים רֹאשׁ.

הוּא מַבִּיט בַּסַּחְלָבִים וּבִי, וּבְמַבָּט מְבֻיָּשׁ לוֹחֵשׁ:
"לְעִתִּים עוֹדֶף נְתִינָה חוֹנֵק אֶת הַצְּמִיחָה.
כְּשֶׁהִתְרַחַקְתֶּם – אָסַפְתִּי כֹּחוֹת,
כְּשֶׁהִתְיָאַשְׁתֶּם – צָמַחְתִּי".

‍